Baba Kama
Daf 25b
משנה: בּוֹר שֶׁל שְׁנֵי שׁוּתָפִין עָבַר עָלָיו הָרִאשׁוֹן וְלֹא כִיסָּהוּ וְהַשֵּׁינִי וְלֹא כִיסָּהוּ הַשֵּׁינִי חַייָב. כִּיסָּהוּ הָרִאשׁוֹן וּבָא הַשֵּׁינִי וְגִילֵּהוּ הַשֵּׁינִי חַייָב. כִּיסָּהוּ הָרִאשׁוֹן וּבָא הַשֵּׁינִי וּמְצָאוֹ מְגוּלֶּה וְלֹא כִיסָּהוּ הַשֵּׁינִי חַייָב. כִּיסָּהוּ כָּרָאוּי וְנָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר וָמֵת פָּטוּר. לֹא כִיסָּהוּ כָּרָאוּי וְנָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר וָמֵת חַייָב. נָפַל לְפָנָיו מִקּוֹל הַכְּרִייָה חַייָב לְאַחֲרָיו מִקּוֹל הַכְּרִייָה פָּטוּר. נָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר וְכֵילָיו וְנִשְׁתַּבְּרוּ חֲמוֹר וְכֵילָיו וְנִתְקָֽרְעוּ חַייָב עַל הַבְּהֵמָה וּפָטוּר עַל הַכֵּלִים. נָפַל לְתוֹכוֹ 25b שׁוֹר חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן חַייָב. בֵּן אוֹ בַת עֶבֶד אוֹ אָמָא פָּטוּר.
Traduction
Deux individus ont en commun un puits; l’un d’eux s’en sert et ne le couvre pas; l’autre s’en sert à son tour et ne le couvre pas non plus (puis un animal y tombe); le second doit payer le dommage. Si le premier après s’être servi du puits l’a couvert, mais le dernier trouvant le puits ouvert (le couvercle s’étant cassé) ne l’a pas couvert, le dernier est condamné au paiement des dommages causés par le puits. Si le propriétaire du puits l’a bien couvert, et un bœuf ou un âne en marchant sur le couvercle est tombé dans le puits, le propriétaire est acquitté; mais si le fermeture n’était pas suffisante, il est condamné à payer le dommage. Si un ouvrier travaille dans le puits, et qu’un bœuf ou un âne, effrayé par le bruit du travail, est tombé en avant, le propriétaire du puits paiera le dommage; si, effrayé par le bruit du travail, il est tombé en arrière, le propriétaire est acquitté. Si un bœuf ou un âne qui tombe dans un puits porte un harnais qui se brise, le défendeur paiera pour l’animal, non pour le harnais. Si un bœuf dont l’intelligence ou l’instinct n’est pas dans sa maturité normale, est tombé dans un puits, le propriétaire est condamné au paiement; mais si un garçon ou une petite fille, ou un esclave ou une femme esclave y est tombée, le propriétaire est acquitté (166)Selon le commentaire, il ne paie rien, si l'homme est mort (si le bœuf tue un homme, le propriétaire du bœuf paie le Kofer seul), mais il paie le dommage si l'homme s'est blessé en tombant..
Pnei Moshe non traduit
מתני' השני חייב. בבבלי מסיק לה כגון שהראשון כשהלך לו מסרו לכיסוי הבור להשני לכסותו ולא כיסהו:
ובא השני ומצאו מגולה. כגון שהתליע ונשבר הכיסוי ולא כיסהו השני חייב:
כיסהו כראוי ונפל לתוכו. כגון שהתליע הכיסוי:
נפל לפניו מקול הכרייה. שהיה חופר בבור ושמע השור ההולך על שפת הבור קול הפטיש ונבעת ונפל על פניו בבור חייב:
לאחריו מקול הכרייה. שנבעת וחזר על עקבו לאחריו ונפל פטור שאין זה דרך נפילה:
ונשתברו ונתקרעו. בכלי שור שייכא שביר' העול והמחריש' ובכלי חמור שייכא קריעה חבילת בגדים ומרדעת שעל גביו:
ופטור על הכלים. בגמרא פליגי בפירושא:
שור חרש שוטה וקטן. כדמפרש בגמרא שור שהוא חרש או שוטה או קטן חייבין עליו אם נפל לבור אבל שור שהוא פיקח אינו חייב עליו דאיבעי ליה לעיוני ומיזל:
בן ובת וכו'. אפי' קטני' פטור מגזירת הכתוב שור ולא אדם:
הלכה: בּוֹר שֶׁלִּשְׁנֵי שׁוּתָפִין כול'. הֵיךְ אֶיפְשַׁר לְבוֹר שֶׁלִּשְׁנֵי שׁוּתָפִים. אָמַר רִבִּי יַנַּאי. תִּיפְתָּר שֶׁנָּֽתְנוּ שְׁנֵיהֶן אֶבֶן הָאַחֲרוֹנָה. וְלָמָּה לֹא פָתַר לָהּ בְּחָפַר זֶה עֲשָׂרָה וְזֶה עֲשָׂרָה. דּוּ בָּעֵי מִיפְתְּרִינֵיהּ בְּבוֹר שֶׁלַּעֲשָׂרָה טְפָחִים שֶׁלִּשְׁנֵי שׁוּתָפִין.
Traduction
Comment peut-il être question d’un puits en commun? (Il est impossible que l’un d’eux n’y ait pas mis la dernière main)? Il s’agit du cas, répond R. Yanaï, où tous deux ont posé la dernière pierre (cause de la solidarité). Pourquoi de ne pas parler du cas où chaque associé a creusé un puits de 10 palmes, de sorte que chacun serait responsable (167)V. ci-dessus, 1, 2.? On a voulu adopter le cas d’un puits de 10 palmes à deux associés, conforme au précédent.
Pnei Moshe non traduit
גמ' היך אפשר לבור של שני שותפין. ואע''ג דמשכחת לה בחצר השותפין והבור של שניהן והפקירו רשותן ולא הפקירו בורן דהא קי''ל בורו ברשותו נמי מיחייב בכה''ג וכדאמר הכא לעיל מ''מ לא ניחא לי' להש''ס לאוקמי סתמא דמתני' אליבא דחד דהא איכא למ''ד דחיובא דבור דוקא בר''ה הוא ובר''ה בור של שותפין היכי משכחת לה דאפי' בשניהם כרוה אי אפשר שלא יגמור כ''א א' מהן לבסוף וא''כ איסתליק ליה מעשה הראשון:
תיפתר. דמשכחת לה שיגמרו שניהן בבת אחת שנתנו שניהן כאחת אבן האחרונה העשויה לחזק הבור ונמצא דעיקר גמר הבור של שניהן הוי:
ולמה לא פתר לה. בהאי גוונא שזה חפר עשרה וזה הוסיף וחפר בור עשרה דקי''ל דשניהן חייבין דכל חד שיעור מיתה עבי' וכדאמרי' לעיל פ''ק הלכה ב':
דו בעי מיפתריניה. מפני שהוא רוצה לפרש ולאוקמי המתני' בבור עשרה ושל שותפין דאמתני' דלעיל קאי ובבור עשרה מיירי:
עָבַר עָלָיו הָרִאשׁוֹן וְלֹא כִיסָּהוּ וְהַשֵּׁינִי וְלֹא כִיסָּהוּ הַשֵּׁינִי חַייָב. רִבִּי בָּא בַּר בִּיזְנָא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. נוֹתְנִין לוֹ שָׁהוּת לִכְרוֹת אֲרָזִים מִן הַלְּבָנוֹן. אִית בָּהּ לְחוּמְרָא וְאִית בָּהּ לְקוּלָּא. פְּעָמִים שֶׁסְּמוּכִין לִלְבָנוֹן. פְּעָמִים שֶׁרְחוֹקִין לִלְבָנוֹן.
Traduction
– ''Si l’un d’eux s’en sert et ne le couvre pas, puis l’autre s’en sert sans le couvrir non plus, le second doit payer le dommage''. R. Abba b. Cahana, ou R. Yassa dit au nom de R. Yohanan: le premier est acquitté pendant aussi longtemps qu’il lui faudrait pour aller couper des cèdres au Liban (devant servir à la couverture). Cette mesure est une aggravation et un allégement; car à ceux qui habitent près du Liban, on laisse peu de latitude; tandis qu’à ceux qui demeurent au loin, on en laisse beaucoup.
Pnei Moshe non traduit
עבר עליו וכו'. וקתני השני שהשתמש בו ולא כסהו הוא חייב אבל הראשון אפי' נודע לו שהבור מגולה הוא פטור ומפרש ר' יוחנן לא דלעולם פטור הוא אלא נותנין לו שהות אחר שנודע לו כדי לכרות ארזים מן הלבנון ולכסותו ואם היה שהות כל כך ולא כיסהו גם הראשון חייב:
אית בה לחומרא. האי שיעורא פעמים שהיא חומרא בשהן סמוכים להלבנון ופעמים שהיא קולא שהן רחוקין מן הלבנון וצריך שהות הרבה וקמ''ל בזה דאע''פ שהיה מצוי לעשות איזה כיסוי בלא שיצטרך לכרות ארזי הלבנון אין הולכין אלא אחרי הכיסוי החזק הנעשה מהן בין לקולא בין לחומרא:
כִּיסָּהוּ כָּרָאוּי. עַד הֵיכָן כִּיסָּהוּ. ייָבֹא כַּיי דְּתַנִּינָן תַּמָּן. כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עֲגָלָה מֲהַלֶּכֶת טְעוּנָה אֲבָנִים.
Traduction
Si le propriétaire du puits l’a bien couvert, etc.''. —Jusqu’où faut-il que le puits soit couvert? —On se réglera d’après ce qui a été enseigné ailleurs (168)(Baba Batra 3, 12), Cf. Bikurim t. 1.: On n’établira pas sous la voie publique de cavité devant servir de puits, de citernes ou de cavernes. R. Eléazar le permet, à condition qu’au dessus une voiture chargée de pierres puisse passer (il en sera de même ici).
Pnei Moshe non traduit
עד היכן כיסהו. עד היכן צריך לכסותו שיהא נקרא כראוי:
ייבא כיי דתנינן תמן. יבא האי דינא כהאי דתנינן בסוף חזקת הבתים אין עושין חלל תחת ר''ה בורות שיחין ומערות ר''א מתיר כדי שתהא עגלה מהלכת טעונה אבנים שיהא חזק כ''כ כדי שראויה להיות עגלה טעונה אבנים מהלכת עליה וה''נ כן ולא חיישינן שמא יתקלקל לזמן:
אָמַר רִבִּי יַנַּאי. לְתוֹכוֹ בֵּין שֶׁלְּפָנָיו בֵּין שֶׁלַּאֲחַרָיו פָּטוּר. חוּצָה לוֹ לְפָנָיו פָּטוּר לְאַחֲרָיו חַייָב.
Traduction
R. Yanaï dit: le terme dedans (où l’animal est tombé) est aussi bien applicable à l’avant qu’à l’arrière, et en ces cas le propriétaire du puits est acquitté: si c’est au dehors, le propriétaire est acquitté pour la chute faite devant, mais il est responsable de l’arrière.
Pnei Moshe non traduit
אמר ר' ינאי לתוכו וכו'. אמתני' קאי והכי פירושא דר' ינאי בכורה קאמר דיניה והיינו דקאמר שלפניו שלאחריו ובסיפא חוצה לו וכו' דמשמע שהכוונה שחילוק נפילת השור בין לפניו נפל או לאחוריו נפל הוא דוקא אם נפל חוצה לו להכורה אבל לא בענין שנפל למקום שהכורה שם דבחיובא ופטורא דהכורה קיימינן הכא ומתוך דבריו נלמד היאך מפרש המתני' וכדלקמן וה''ק לתוכו אם נפל לתוך הבור בזה בעל הכורה לעולם פטור בין שנפל לפניו בין שנפל לאחריו דאע''ג דאיכא למימר דהכורה גרם ליה ליפול שנבעת מחמת קול הכרייה קמ''ל דהכא אמרינן קול גרמא בעלמא הוא ומשום דאי לאו הבור לא היה נופל. והשתא אם הכורה לאו בעל הבור הוא אלא שהבור כבר היתה כרויה וירד זה הכורה לתקנו למטה א''כ עיקר חיובא על בעל הבור הוא דאומר לו אי לאו בורך לא נפיל ולא אשכחן חיובא להכורה כשנפל לתוך הבור:
חוצה לו. לא נפל תוך הבור אלא חוצה לו והכא לבעל הבור ליכא חיובא כ''א על הכורה וטעמא דחיובא דכורה משום דסבר ר' ינאי דהיכא דלא נפל כ''א מחמת קול הכריה לא אמרי' קול גרמא בעלמא הוא ולא אמרינן הכי אלא בנפל לתוך הבור דעיקר ההיזק בתוך הבור הוא אלא שנבעת מחמת הקול ונפל בזה גרמא בעלמא הוי אבל בשנפל חוצה לו הא חזינן דלא נפל אלא מחמת שנבעת ולא היה מעשה דבר אחר שמסייע להיזק זה. אלא דבכה''ג דהחיוב על הכורה איפכא הוא מדין נפל לבור דבזה דוקא אם נפל לאחריו הוא דחייב דהשתא חזינן דלא נפל אלא מחמת שנבעת ונרתע ונפל לאחוריו והכורה חייב אבל אם לפניו נפל בזה הכורה פטור הוא דיכול לומר אפשר בלאו הכי היה נופל שאם לא היה נופל כ''א מחמת שנבעת לאחוריו היה נופל אבל השתא אימר דנתקל מחמת איזה דבר ונפל דרך הליכתו. והשתא מפרשי' המתני' כפשטה לר' ינאי דמתני' שנפל לתוכו מיירי וחיובא על בעל הבור הוא כדאמרן והילכך במתני' לפניו הוא דחייב דונפל שמה כתיב דרך נפילה דוקא ולאחריו פטור דלאו דרך נפילה הוא ולהכורה ליכא למיחייביה דהשתא גרמא בעלמא הואי:
Baba Kama
Daf 26a
משנה: אֶחָד הַשּׁוֹר וְאֶחָד כָּל הַבְּהֵמָה לִנְפִילַת הַבּוֹר לְהַפְרָשַׁת הַר סִּינַי וּלְתַשְׁלוּמֵי כֶפֶל וּלְהָשִׁיב אֲבֵידָה לִפְרִיקָה לַחֲסִימָה לַכִּלְאַיִם וְלַשַּׁבָּת. וְכֵן חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בָהֶן. אִם כֵן לָמָּה נֶאֱמַר שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר. אֶלָּא שֶׁדִּיבֵּר הַכָּתוּב בַּהוֹוֶה.
Traduction
Ce que l’Ecriture dit du bœuf se rapporte à tous les animaux. Ainsi, quand un animal quelconque tombe dans un puits, il faut payer le dommage. Lors du retrait des animaux du mont Sinaï (à la promulgation du décalogue), il fallut les retirer tous. Si un individu a volé un animal quelconque, il faut payer le double. Si un individu a trouvé un animal quelconque perdu, il faut remplir les devoirs prescrits pour rendre les choses perdues (Dt 22, 1-2). Si un animal quelconque succombe sous le fardeau, il faut lui venir en aide (Ex 23, 5). Le précepte de ne pas museler le bœuf lorsqu’il foule le grain (Dt 30, 4). Celui de ne pas labourer avec un bœuf et un âne accouplés (ibid. 22, 10), et le repos shabatique (ibid. 5, 14), se rapportent également à tous les animaux. Pourquoi donc la Bible parle-t-elle du bœuf et de l’âne? C’est que ces animaux sont les plus communs.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אחד השור וכו'. מפרש בגמרא מהיכא איתרבו:
בהווה. בדבר הרגיל להיות:
הלכה: אֶחָד הַשּׁוֹר וְאֶחָד כָּל הַבְּהֵמָה לִנְפִילַת הַבּוֹר כול'. לִנְפִילַת הַבּוֹר וְנָפַל שָׁמָּה שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר. לְהַפְרָשַׁת הַר סִּינַי אִם בְּהֵמָה אִם אִישׁ לֹא יִחְיֶה. לְתַשְׁלוּמֵי כֶפֶל מִשּׁוֹר עַד חֲמוֹר. לְהָשִׁיב אֲבֵידָה הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם. לִפְרִיקָה עֲזוֹב תַּעֲזוֹב. לַחֲסִימָה לֹא תַחְסוֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ. לַּכִּלְאַיִם בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלאַיִם. לַשַׁבָּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמוֹרֶךָ.
Traduction
Pour ''l’animal qui tombe dans un puits'', on le sait de ce qu’il est dit (ibid.): Si un bœuf ou un âne y tombe. ''Lors du retrait des animaux du mont Sinaï'', il est dit (ibid. 19, 13): Ni bête, ni homme, ne vivrait pas. ''Si un individu a volé un animal, il doit payer le double'', car il est dit (ibid. 22, 13): Soit bœuf, soit âne. ''Si l’on a trouvé un animal quelconque perdu, il faut le restituer'', car il est dit (ibid. 23, 4): Tu le lui ramèneras. ''Si l’animal succombe sous la charge, il faut l’aider'', car il est dit (ibid. 5): Tu ne l’abandonneras pas. ''Il ne faut pas museler le bœuf lorsqu’il foule le grain'', selon ces mêmes termes (Dt 25, 4). Le précepte de ne pas labourer avec des animaux hétérogènes est exprimé en ces termes (Lv 19, 19): Tu n’accoupleras pas tes bêtes avec d’autres de différentes espèces. Enfin le repos shabatique est prescrit par ces mots (Ex 23, 12): Afin que ton bœuf et ton âne se reposent.
Pnei Moshe non traduit
גמ' לנפילת הבור. דכתיב ונפל שמה שור או חמור ריבוייא הוא לרבות כל הבהמות וחיה בכלל בהמה היא וכן עופות אתי מריבוייא:
אם בהמה יתירה לכל הבהמות וכן כולהו דריש הכא מריבויא:
לא תחסום שור בדישו. ויליף שור שור מהני דכתיב בהו שור ואיתרבו:
בהמתך. ריבויא הוא כל בהמה:
נָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר וְכֵילָיו וְנִשְׁתַּבְּרוּ חֲמוֹר וְכֵילָיו וְנִתְקָֽרְעוּ חַייָב עַל הַבְּהֵמָה וּפָטוּר עַל הַכֵּלִים. שְׁמוּאֵל אָמַר. בְּשֶׁהִתְרִיפוֹ מַחֲמַת אֲוִירוֹ. אֲבָל אִם נֶּחְבַּט בַּקַּרְקַע חַייָב. רִבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. 26a אֲפִילוּ נֶּחְבַּט בַּקַּרְקַע פָּטוּר. דֶּרֶךְ נְפִילָה פָֽטְרָה תוֹרָה. וְנָפַל שָׁמָּה שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר. שׁוֹר וְלֹא שׁוֹר בְּכֵלָיו. חֲמוֹר וְלֹא חֲמוֹר בְּכֵלָיו. שֶׁהָיָה בְדִין. מָה אִם בּוֹר נְזָקִין שֶׁפָּטוּר מִן הַמִּיתָה חַייָב עַל הַכֵּלִים. בּוֹר שֶׁלַּעֲשָׂרָה טְפָחִים שֶׁחַייָב עַל הַמִּיתָה אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא חַייָב עַל הַכֵּלִים. תַּלְמוּד לוֹמַר וְנָפַל שָׁמָּה שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר. שׁוֹר וְלֹא שׁוֹר בְּכֵלָיו. חֲמוֹר וְלֹא חֲמוֹר בְּכֵלָיו.
Traduction
– ''Si un bœuf tombe avec son harnais qui se brise, ou un âne avec son harnais qui se déchire, le propriétaire est responsable de la perte de l’animal, non de celle des ustensiles''. Toutefois, dit Samuel, cette dernière dispense s’applique au cas où ces objets ont été rompus par l’air chaud du puits, mais s’ils sont brisés pour avoir heurté le sol, il est responsable. R. Yohanan et Resh Lakish disent tous deux: même en cas de rupture par le sol, le propriétaire est acquitté, le texte légal dispensant des suites de toute chute, comme il est dit (ibid.): S’il y tombe un bœuf ou un âne; or, il s’agit du bœuf seul, non de ses ustensiles, ou de l’âne, et non de son harnais (169)V. Mekhilta, sect. Mischpatim, ch. 11.. Il semble du reste que c’est une déduction par a fortiori: Puisque dans un puits pouvant causer seulement des dommages, le propriétaire n’est pas responsable de la mort (170)Ci-dessus, 7., mais des vases brisés, à plus forte raison doit-il être responsable de ces derniers dans un puits de 10 palmes, où les suites d’un accident mortel lui incombent. Aussi il est dit: S’il y tombe un bœuf ou un âne, le bœuf seul et non ses ustensiles, ou l’âne seul sans son harnais.
Pnei Moshe non traduit
שמואל אמר בשהתריפו מחמת אוירו. הא דבמתני' פוטר בכלים דוקא בשנטרפו ונשברו מחמת אויר והבל הבור דשמואל סבירא ליה בור שחייבה עליו התורה בין. להבלו בין לחבטו וכלים דממעטינן מחיובא דבור אם פקעי מחמת הבלא הוא דאימעוט כגון בכלים חדשים דעשוין להתקלקל מחמת חום האויר אבל אם כפלו לתחתית הבור ונחבטו בקרקע ונשברו חייב גם על הכלים וטעמיה דשמואל דדייק הכי מדאשמעינן במתני' פטורא דכלים דוקא בהאי גוונא דקתני שור וכליו חמור וכליו ואמאי לא קתני בפשיטות נפל לתוכו שור וחמור חייב וכלים פטור ומאי שנא בכליו דקתני אלא ודאי לאשמעינן האי דיוקא ומשום דלא משכחת לה שלא יהו הכלים נופלין לקרקע הבור וגם שיהא נודע לנו שנשברו מחמת האויר כ''א בכה''ג שנפלו בעודן על הבהמה והיא נפלה לבור והכלים נשארו עליה באויר הבור וקמ''ל תנא דמתני' דבכה''ג הוא דחייב על הבהמה ופטור על הכלים:
אפילו נחבט בקרקעו. ונשתברו הכלים מחמת קרקע הבור פטור על הכלים דדרך נפילה פטרה התורה דכתיב ונפל שמה שור או חמור וממעטינן כלים אפי' נפלו גם הם עם הבהמה ומגיעו עד לקרקע הבור ונחבטו:
שור וכו' חמור וכו'. ותרתי מיעוטי בכלים למה לי וקאמר הש''ס דלהכי איצטריך:
שהיה בדין מה אם בור נזקין. שאין בו עשרה טפחים שפטור מן המיתה ואינו חייב אלא על הנזקין ואפ''ה חייב בו על הכלים כדאמרינן בהלכה דלעיל לר' יצחק דקאמר דבור תרי זמני דכתבה התורה ללמדנו שיש חילוק בין בור של מיתה לבור נזקין לענין כלים והשתא קאמר הש''ס דאי לאו תרי מיעוטא שור וחמור דכתבה לנו התורה בבור של מיתה למעט בה את הכלים ה''א אייתי בק''ו לחייב את הכלים בבור של מיתה שהוא חייב על המיתה אינו דין שחייב על הכלים והיינו דהייתי אומר דהא דכתבה התורה בור בור תרי זמני לחייב את הכלים בבור של נזקין ולפטור בהן בבור של מיתה דוקא אם נפלו בתוכו בפני עצמן אבל בכלים שעל גבי הבהמה ונפלו עמה לתוכו מגו דחייב על הבהמה חייב נמי על הכלים אפי' בבור של מיתה מכח הק''ו ואהני קרא ואהני קל וחומר:
תלמוד לומר ונפל שמה שור או חמור שור וכו' חמור וכו'. להכי איצטריך תרווייהו למעוטי דלעולם פטור על הכלים בבור של מיתה אפי' הן שור בכליו וחמור בכליו וכלומר שנפלו עם הבהמה חייב על הבהמה ופטור על הכלים:
נָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן חַייָב. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. כֵּינִי מַתְנִיתָא. שׁוֹר וְהוּא חֵרֵשׁ שׁוֹר וְהוּא שׁוֹטֶה [שׁוֹר וְהוּא קָטָן]. בֵּן אוֹ בַת עֶבֶד אוֹ אָמָה פָּטוּר.
Traduction
Si un bœuf sourd ou sans instinct ou trop jeune tombe dans le puits, le propriétaire de ce dernier est responsable''. Il est bien entendu, dit R. Eléazar, qu’il s’agit de ces défauts inhérents à l’animal lui-même (non à son maître). Si un garçon ou une petite fille, un esclave ou une femme esclave y tombe, le propriétaire est acquitté.
Pnei Moshe non traduit
כיני מתני'. שור חרש שוטה וקטן דקאמר לא של חרש שוטה וקטן אלא שהוא חרש או שוטה או קטן בהני חייביה רחמנא בבור אבל שור פיקח פטור דאיבעי ליה לעיוני ומיזל:
בן ובת וכו'. והני לעולם פטור ואפי' הן קטנים דלא שייך עיוני ומיזל דגזירת הכתוב דאימעוט אדם מוהמת יהיה לו כדדריש הכא בפ''ק הלכה א' יצא אדם שאין לו הנאה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source